"אין קיצורי דרך, צריך לפגוש את הכאב" : נתלי ברלין, פרפורמרית, אמנית, חוקרת גוף ותנועה, הפכה את הטראומה למעיין נובע של עשייה, השראה ויצירה עם מופע יחיד והרצאה.
מהי מנוחה? האם היא ריפוי או שלפעמים היא רק דרך מתוחכמת לברוח?
יצירה דינמית המשלבת הצגה והרצאה, גוף וטקסט, תנועה ומחשבה.
מסע בימתי אל המקומות שבהם כאב אינו נעלם אלא נרשם, נצרב, מתקבע בגוף.
„הבנתי שאי אפשר לשים פלסטר על הכאב לנצח. כדי להתרפא באמת, הייתי חייבת להפוך את הפצע למעיין של יצירה.” נתלי ברלין
באמצעות הדמות הבימתית “באבא יוגה”, סמלים ודימויים מחייה ומעולמות היוגה והרוח, בשילוב סיפור אישי ושיח פתוח. נשזרים קטעים טעונים עם תחנות מרכזיות במסע חייה – מילדות בצל אלימות וגזענות כעולה חדשה, דרך מערכת יחסים מתעללת בגיל צעיר ואימהות בגיל 16, ועד הבחירה לשוב שנים אחרי אל הכאב וליצור מתוכו.
ערב שנוגע במקומות שכל אישה מכירה: היחסים עם הגוף, עם גבולות, השתקה ועם הקול הפנימי – והאפשרות לצאת אל דרך של ריפוי, השראה ויצירה מתוך הפצע.
מפגש בין במה להרצאה, בין ידע לחוויה,
ובין כאב – להסכמה לפגוש אותו.