וואעליה | הצגה + שיחה עם היוצרים 18.7 - תיאטרון החנות

על אובדן, חיפוש משמעות, שורשים ותקווה

יצירת ביכורים דוקומנטרית במרכז לתיאטרון של עכו בתמיכת מועצת הפיס

"בימים שאולי בא לנו למות מרוב צער, לומדים להעריך כל רגע של טוב, ומודים על האפשרות
של יצירה וריפוי"

"מריונטות שמתעוררות לחיים בבית קברות מרוקאי: נולדים, מכבסים, מתחתנים, מתים..
מחפשים משמעות מוצאים אלוהים,
אנחנו או חיים או מתים.
אולי הלילה יקרו ניסים.."

מסע דוקומנטרי אישי וקולקטיבי : בין מרוקו לישראל, בין העבר לעתיד, בין שמחה לכאב,
בין המוות והחיים ובין עצב לתקווה.
באמצעות חומרים אישיים המשלבים קינה, תפילה, הומור ומורכבות אנושית.
השחקנים-יוצרים מציגים דרך בה אנחנו יכולים לא רק להרגיש את הקיום, אלא גם למצוא בו רגעים של ריפוי, קלילות ושחרור.

אנסמבל שחקנים | ההצגה מלווה במוסיקה חייה ווידיאו ארט | מונגשת לשפת הסימנים.

בסיום ההצגה שיחה מרתקת עם היוצרים. 

 

יוצרים

שחקנים-יוצרים: מרדכי (מוטי) תמם, שמרית מלול, מריה (מאשה) רוזנפלד, יוכבד אוחיון
בימוי: יוכבד אוחיון | ליווי אומנותי: הילה גולן | ייעוץ וליווי אמנותי : מוני יוסף וסמדר יערון | הפקה: ג׳וליה אסולין – המרכז לתיאטרון של עכו | מוזיקה: שמרית מלול | עיצוב תלבושות: טל זיו | עיצוב תפאורה: עדי שמולביץ | אנימציה ופוסטר: דותן מורנו | תאורה: איהב חסקיה

עוד פרטים

עוד על ההצגה-

בימים שאולי בא לנו למות מרוב צער, לומדים להעריך כל רגע של טוב, ומודים על האפשרות של יצירה וריפוי בחיים.
ההצגה נוצרה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ומתוך הביוגרפיה וסיפורם האישי של אנסמבל השחקנים-יוצרים, המאפיין את שפת העבודה הייחודית של תיאטרון עכו:

 "מאז שאני זוכרת את עצמי שאלת החיים והמוות ובתוכם תפקיד האמונה העסיקו אותי, כבת להורים חרשים וחרדים, שפת אימי היא שפת הסימנים ובמבנה האורתודוקסי עליו גדלתי לא קיבלתי מענה לשאלותיי. יצאתי בשאלה ונותרתי ללא בית סימבולי וממשי, יצאתי למסע עצמי בין העולמות והגעתי עד למרוקו, אחורה וקדימה במרחב ובזמן. זהו תהליך שיבה ריאלי דמיוני אל השורשים אל הגילוי שהבין לבין יכול בעצם להיות גם וגם."
– יוכבד אוחיון יוצרת ובוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי, מתורגמנית לשפת סימנים.

"החיבור שלי ליצירה נובע משני צירים מרכזיים: שורשיי המרוקאים והסיפור האישי שאני נושאת עמי. ביצירה אני מביאה לידי ביטוי נשיות בין-דורית שבה מתקיימים יחד חיוניות ועבודת כפיים, לצד אזורים של השתקה, פחד ואיפוק. בתוך המרחב הזה מתעורר בי הרצון לפרוץ ולתת קול. על אף השכול והטראומה, אני מבקשת להעניק חיים בכל האמצעים העומדים לרשותי – בקול, בתנועה, במוזיקה ובנוכחות."
– שמרית מלול יוצרת תיאטרון ומחול, שחקנית, מוזיקאית ויוצרת קולנוע.

מועדים

האתר עושה שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית משתמש ופעילות תקינה. הגלישה באתר מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות.