זלמה גרינוולד, ניצולת שואה, חיה ובועטת מתמיד, מנגנת בפסנתר וכופה על בנה להיות דור שני בישראל המסוכסכת של ימינו. הצגת התיאטרון מקורית וחדשנית, משתנה עם הקהל ומצחיקה איפה שכואב.זהו אירוע המתרחש בהווה. הקהל יושב עם זלמה סביב הפסנתר, לוגם כוסית קוניאק ומשמש כעד להגיגיה ושותף לדיאלוג עמה בפטפוטיה על כל מה שמעסיק אותה החל בתולדות המוסיקה, דרך יחסיה המעוותים עם בנה המיוחד וכלה "באהבת הזר והשונה". הטקסט אינו קבוע והאינטראקציה עם הקהל מכתיבה בכל פעם התרחשויות חדשות.